והפעם פוסט בעברית. הטיפול במטופלת שלא רוצה להחלים

meiravmellzar
Jan 25, 2016
2 min read

היא הגיעה אלי עם אמה ואביה, נערה בת 18, חיוורת מאד, שקטה שאיננה מדברת. עיניה לא מביעות דבר. ריקות. יש לה עקמת בגב העליון ועקמת בגב התחתון. לאחר שנה של טיפולים יקרים ואינטנסיביים אצל כירופרקט ופיזיוטרפיסט מומחה, ללא כל .

התקדמות, הוא הפנה אותה אלי.

לאחר תשאול ארוך הבנתי שהבעיה היא נרחבת, הנערה נכנסת ויוצאת ממוסדות חינוך כל חייה.

סובלת מחרדות והתקפי חרדה, קשיים חברתיים, לחצים ופחדים. יחסיה עם ההורים המזדקנים תלותיים, אמה חרשת, והיא כאילו עדיין לא מצאה את מקומה בעולם.

ביהירותי הרבה הבטחתי שיפור תוך 3 טיפולים ובסהכ 180 דולר. יהיר למדי למטפלת צעירה.

הרבה מגע, הרבה מחטים, הרבה מוקסה. לא מדברות. היא לא מחייכת, לא כואבת, לא מגיבה ואף עצב לא זז בגופה

לאחר 3 טיפולים שלחתי אותה לפיזיוטרפיסט שימדוד את השינוי. הוא חזר אלי בשיחת טלפון ואישר שאכן ניכר שיפור מפתיע של כמה מילימטרים ושיש להמשיך.

לטיפול הרביעי היא כבר לא הגיעה. היה לה התקף חרדה

לא מזמן נתקלתי באימרה של מטפלת אחרת ולצערי איני זוכרת את שמה כדי לכתוב אותו כאן, ששינויים קורים כשהכאב להישאר באותו המקום גדול מכאב השינוי, אולי לא כואב לה מספיק...אולי נוח לה להישאר שם. .

זיגמונד פרויד הגדיר את המונח ״רווח משני״. זהו הרווח שמקבל אדם מהנוירוזה שלו. כאשר האדם בריא, הסביבה תובעת ממנו לנהוג באופו ״נורמטיבי״ - ללמוד לעבוד להקים משפחה וכיוב׳, אך כאשר הוא מושבת בגלל סימפטומים נוירוטיים, הוא יכול לתבוע

את החמלה למצוקה שלו. למשל, לזכות ביותר תשומת לב ויחס סלחני מהסביבה, בריחה ממחויבויות ומקשרים זוגיים.

וכשהיא נכנסה בדלת לראשונה, אותה נערה וזוג הורים , אני כבר ידעתי שהיא לא תחזור ולא תבריא. לצערי לא הצלחתי להוציא אותה מאזור ״הנוחות״ שלה, אותו אזור שרבים מאיתנו ישמחו להתנער ממנו מידי פעם, אבל לה הוא משמש מצע נוח להסתרת הפחדים והחרדות.